מערת אינסויו: המערה התיירותית הראשונה בטורקיה

13 ק"מ מדרום-מזרח לעיר בורדור, ברכסי הרי טאווור המערביים, מסתתרת מערת אינסויו (İnsuyu Mağarası) — מערה המחזיקה בכמה שיאים טורקיים. זוהי המערה הראשונה במדינה שנפתחה רשמית לתיירים: כבר בשנת 1966 הותקנו בה שבילים מבטון, מעקות ותאורה. המערה ידועה לאו דווקא בזכות נטיפי הגיר שלה, אלא בזכות מערכת האגמים התת-קרקעיים — ישנם תשעה כאלה, ולכל אחד מהם שם משלו. במשך שנים רבות נחשבה המים שבהם למים מרפאים.

היסטוריה

תושבי המקום ידעו זה מכבר על קיומה של המערה בעמק צ'טלאגיל — בולענים קרסטיים באזור זה של מחוז בורדור היו חלק שגרתי מהנוף. עם זאת, הגילוי המדעי של המערה התרחש רק בשנת 1952: ההידרו-גאולוג טמוצ'ין אייג'ן, שערך עבודות סיור באזור, חקר את המערכת וחיבר את התיאור המפורט הראשון.

בשנת 1966 הפכה אינסויו למערה הראשונה בטורקיה שהוכשרה לביקורים המוניים. צעד זה היה חלק מתוכנית לאומית לפיתוח תיירות מערות, שטורקיה החלה בה לפני מדינות רבות באזור. בשנת 1976 קיבלה המערה מעמד רשמי של אתר טבע מוגן.

סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 היו קשים עבור אינסויו. קידוח פעיל של בארות בעמק מדמה הוריד את מפלס מי התהום, והאגם הגדול איבד כ-7 מטרים מעומקו. עד שנת 2014 התייבשו מספר מאגרי מים קטנים. בדצמבר אותה שנה החלו עבודות השיקום, ובקיץ 2015 מפלס המים התאושש חלקית — המערה נפתחה שוב למבקרים.

מה לראות

החלק התיירותי ואולם הנטיפים

החלק של המערה הפתוח למבקרים משתרע על פני 597 מטרים, בעוד שאורכה הכולל של המערכת מוערך ב-8,100 מטרים — רובו נותר תחת פיקוחם של החוקרים. במסלול התיירותי ניתן לראות נטיפים, זקיפים, עמודים, וילונות נטיפים ותצורות גבישיות של קלציט. צבע הסלע נע בין לבן לאפור בהיר, והמרקם מזכיר מפלים קפואים.

תשעה אגמים

גאוותה העיקרית של אינסויו היא מאגרי המים התת-קרקעיים שלה. במסלול הראשי נמצאים שלושה אגמים גדולים: "Büyük Göl" (האגם הגדול) בשטח של כ-512 מ"ר, "Dilek Gölü" (אגם המשאלות) ו-"Gaz Gölü" (אגם הגז). מחוץ לאזור התיירותי נמצאים גם "Crystal Lake", "Lake of Hope", "Lake of Eternity" ואחרים. השמות ניתנו על ידי חוקרים ומדריכים מקומיים, וכל מאגר מים אכן נבדל בצורתו, בשקיפותו ובגוון המים.

תכונות המים

בעבר נהגו לשתות את מי אינסויו: האמינו כי הם מסייעים לטיפול בסוכרת ובמחלות קיבה. כיום לא מומלץ לשחות או לשתות את המים, אך השקיפות של האגמים כה גבוהה, עד שבאור מלא ניתן לראות את הקרקעית למרחק של כמה מטרים.

עובדות מעניינות

• אינסויו היא מערת התיירות הראשונה בטורקיה, שנפתחה לקהל הרחב עוד בשנת 1966. לפני כן, רק ספלאולוגים ביקרו במערות המדינה.
• האורך הכולל של המערכת הוא 8,100 מטר, אך רק 597 מטר נגישים לתיירים. רוב הגלריות התת-קרקעיות ממשיכות להיחקר על ידי ספלאולוגים והידרוגיאולוגים.
• המערה ממוקמת בגובה 1,230 מטר מעל פני הים — זוהי אחת ממערות התיירות ההרריות ביותר בטורקיה.
• בשנת 2014 התייבשו כמעט לחלוטין מספר אגמים קטנים עקב קידוח יתר של בארות בסביבה. פעולות נמרצות לשיקום משטר המים הניבו תוצאות כבר בשנת 2015.
• השם העממי İnsuyu מתורגם בערך כ"מי אדם" — התושבים המקומיים האמינו כי למים סגולות מרפא, והשתמשו בהם לשתייה במשך עשרות שנים.

איך להגיע

המערה נמצאת במחוז בורדור, ליד הכפר צ'טלאגיל. מהעיר בורדור הכי נוח להגיע ברכב: 13 ק"מ על כביש D-685 לכיוון אנטליה, ומשם לפי השילוט ל-İnsuyu Mağarası. הנסיעה אורכת כ-20 דקות.

קשה יותר להגיע בתחבורה ציבורית: אין אוטובוסים ישירים, יש לקחת מונית מבורדור (בערך 200–300 לירות לכיוון אחד). שדה התעופה הקרוב ביותר הוא Isparta Süleyman Demirel (כ-70 ק"מ), הגדול ביותר הוא Antalya (כ-200 ק"מ). קואורדינטות ה-GPS של המערה: 37.6594° N, 30.3742° E.

טיפים למטייל

בתוך המערה שוררת קרירות לאורך כל השנה, בטמפרטורה של כ-13–15 °C — זה קר משמעותית מהטמפרטורה בחוץ בקיץ. קחו איתכם סוודר חם או מעיל רוח, במיוחד אם אתם מתכננים להתעכב ליד האגמים. הנעליים צריכות להיות בעלות סוליות שאינן מחליקות: השבילים הבטוניים מכוסים בטל ורטובים במקומות מסוימים.

המסלול אינו מורכב, אך כולל ירידה ועלייה של כמה עשרות מדרגות. לאנשים הסובלים מבעיות נשימה (אסטמה, אלרגיות ללחות) מומלץ להעריך מראש את מצבם. המעבר המלא של החלק התיירותי אורך 60–90 דקות, כולל עצירות לצילום.

הזמן הטוב ביותר לביקור הוא האביב והסתיו. בקיץ, עקב זרם התיירים העוזבים את העמק החם, המקום עלול להיות צפוף, ובחורף הכביש המוביל אליו קופא לעיתים. מומלץ לשלב את הביקור עם ביקור בסגלאסוס, אגם סלדה והמוזיאון הארכיאולוגי בבורדור, שבו שמורים ממצאים מהצ'ילאר – אחד היישובים הניאוליתיים העתיקים ביותר באנטוליה.